Daf 59a
אִיתְּמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא אָמַר מְעַכֵּב רַבִּי חָמָא אָמַר אֵינוֹ מְעַכֵּב אֲזַל שַׁיְילֵיהּ לְרַבִּי בֵּיסָא אֲמַר לְהוּ מְעַכֵּב קָרֵי עֲלֵיהּ רָמֵי בַּר חָמָא וְהַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ לֹא בִמְהֵרָה יִנָּתֵק זֶה רַבִּי אוֹשַׁעְיָא בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי חָמָא בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי בֵּיסָא:
Tossefoth (non traduit)
והחוט המשולש לא במהרה ינתק. כמה היו שהן ואבותיהם ואבות אבותיהם היו תלמידי חכמים ולא קאמר עליהם החוט המשולש אלא הכא היינו טעמא לפי ששלשתן ראו זה את זה והא דמזכיר ר' אושעיא קודם רבי חמא אביו במחלוקת לפי שהיה גדול יותר מדאי כדאמר (עירובין דף נג.) לבן של (ראשונים) כפתח [היכל] זה ר' אושעיא ואמר נמי ר' אושעיא בדורו כר''מ בדורו שלא יכלו חביריו לעמוד על סוף דעתו:
תְּנַן הַמַּזְחֵילָה יֵשׁ לָהּ חֲזָקָה בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר הָנָךְ תַּרְתֵּי שַׁפִּיר
אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר שֶׁאִם רָצָה לִבְנוֹת תַּחְתָּיו בּוֹנֶה מַאי נָפְקָא לֵיהּ מִינַּהּ
הָכָא בְּמַזְחֵילָה שֶׁל בִּנְיָן עָסְקִינַן דְּאָמַר לֵיהּ לָא נִיחָא לִי דְּתִתְּרַע אֲשִׁיתַאי
Tossefoth (non traduit)
במזחילה של בנין עסקינן. אבל מרזב סתמו של עץ ואין עושין אותו של בנין וא''ת וליפלוג במזחילה עצמה בין של בנין לשל עץ וי''ל דניחא ליה במתניתין לאשמועינן במרזב דיש למקומו חזקה:
אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל צִינּוֹר הַמְקַלֵּחַ מַיִם לַחֲצַר חֲבֵרוֹ וּבָא בַּעַל הַגָּג לְסוֹתְמוֹ בַּעַל הֶחָצֵר מְעַכֵּב עָלָיו דַּאֲמַר לֵיהּ כִּי הֵיכִי דְּאַתְּ קַנְיָא לָךְ חָצֵר דִּידִי לְמִשְׁדֵּא בֵּיהּ מַיָּא לְדִידִי נָמֵי קְנֵי לִי מַיָּא דְּאִיגָּרָךְ
סוּלָּם הַמִּצְרִי אֵין לוֹ חֲזָקָה הֵיכִי דָּמֵי סוּלָּם הַמִּצְרִי אָמְרִי דְּבֵי רַבִּי יַנַּאי כֹּל שֶׁאֵין לוֹ אַרְבָּעָה חֲווֹקִין:
חַלּוֹן הַמִּצְרִית אֵין לָהּ חֲזָקָה כּוּ' מַאי שְׁנָא גַּבֵּי סוּלָּם דְּלָא מְפָרֵשׁ וּמַאי שְׁנָא גַּבֵּי חַלּוֹן דִּמְפָרֵשׁ מִשּׁוּם דְּקָא בָּעֵי אִיפְּלוֹגֵי רַבִּי יְהוּדָה בְּסֵיפָא
אָמַר רַבִּי זֵירָא לְמַטָּה מֵאַרְבַּע אַמּוֹת יֵשׁ לוֹ חֲזָקָה וְיָכוֹל לְמַחוֹת לְמַעְלָה מֵאַרְבַּע אַמּוֹת אֵין לוֹ חֲזָקָה וְאֵינוֹ יָכוֹל לְמַחוֹת וְרַבִּי אִילְעָא אָמַר אֲפִילּוּ לְמַעְלָה מֵאַרְבַּע אַמּוֹת אֵין לוֹ חֲזָקָה וְיָכוֹל לְמַחוֹת
Tossefoth (non traduit)
למטה מד' יש לו חזקה. ר''ת מפרש דאיירי בחלון מצרית אבל בחלון צורי או שעשוי לאורה שהוא דבר קביעות אפילו למעלה מארבע אמות יש לו חזקה והביא ראיה מדתניא לעיל (בבא בתרא דף כב:) החלונות בין מלמעלה בין מלמטה ד''א ותני עלה מלמטה שלא יעמוד ויראה אלמא אפי' למעלה מד' אמות יש לו חזקה כיון דהוי דבר קביעות ואומר רשב''א דאין נראה משם ראיה דאף על פי שהוא יותר מד' אמות לעומד בחוץ לעומד בפנים לא הוי למעלה מארבע אמות כגון שאותן חלונות בעלייה אי נמי מיירי כגון שיש לו עדים או שטר:
לֵימָא בְּכוֹפִין עַל מִדַּת סְדוֹם קָא מִיפַּלְגִי דְּמָר סָבַר כּוֹפִין וּמַר סָבַר אֵין כּוֹפִין
לָא דְּכוּלֵּי עָלְמָא כּוֹפִין וְשָׁאנֵי הָכָא דַּאֲמַר לֵיהּ זִימְנִין דְּמוֹתְבַתְּ שַׁרְשִׁיפָא תּוּתָךְ וְקָיְימַתְּ וְקָא חָזֵית הָהוּא דַּאֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי אַמֵּי שַׁדְּרֵיהּ לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי אַבָּא בַּר מֶמֶל אֲמַר לֵיהּ עֲבֵיד לֵיהּ כְּרַבִּי אִילְעָא
אָמַר שְׁמוּאֵל וּלְאוֹרָה אֲפִילּוּ כָּל שֶׁהוּא יֵשׁ לוֹ חֲזָקָה:
מַתְנִי' הַזִּיז עַד טֶפַח יֵשׁ לוֹ חֲזָקָה
Tossefoth (non traduit)
עד טפח יש לו חזקה ויכול למחות. אפילו בעל הגג בבעל החצר דאין לומר דוקא בעל החצר בבעל הגג אבל בעל הגג בבעל החצר לא יוכל למחות דהא קתני בסיפא פחות מטפח אין יכול למחות ומפרש רב הונא היינו בעל הגג בבעל החצר אבל בעל החצר בבעל הגג יכול למחות אלא על כרחך בטפח אפילו בעל הגג יכול למחות בבעל החצר וטעמא דבטפח יכול לתלות דברים גדולים המכבידים על הכותל או אם יניח עליו כלי מלא מים וישפך ויתקלקל הכותל ובעל החצר יכול למחות משום היזק ראיה ולמאי דס''ד בגמרא למימר דרב יהודה לית ליה היזק ראיה מכל מקום כשישים כלי מלא מים פעמים שיפול ויטשטש כל החצר ופעמים שיפול על ראש בעל החצר ומיירי תוך ג' אבל אחר שהחזיק אין יכול למחות בעל החצר בבעל הגג ועוד יש לפרש דדוקא אחר ג' איירי ויכול למחות בעל הגג בבעל החצר ולא מטעם דפרישית אלא משום דיש לו תשמיש לבעל הגג על הזיז רוצה להשתמש בו כל שעה ולא יניח את בעל החצר להשתמש בו אבל בתוך ג' שלא החזיק אין יכול למחות בבעל החצר אבל בעל החצר בבעל הגג יכול למחות והוי כמו לרב הונא בפחות מטפח והא דמפליג בין טפח לפחות הא בהא תליא דבטפח דמהני ביה חזקה יכול למחות בבעל החצר אבל בפחות מטפח דלא הויא חזקה אין יכול למחות:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source